אודות אצטדיון נתניה
הקמת האצטדיון מהווה שלב חשוב בהגשמת חזון ראש העיר, מרים פיירברג-איכר, הפועלת להפיכתה של נתניה למטרופולין השרון, תוך קידום ופיתוח ענפי הספורט בעיר, לצד חיי תרבות ופנאי פעילים ומגוונים.
שטח אצטדיון נתניה הוא כ-60 דונם, מתוכם כ-6,000 מ"ר מיועדים למסחר ותעסוקה.
האצטדיון כולל בשלב ראשון כ-13,610 מקומות ישיבה (ובשלב סופי כ-24,000 מקומות ישיבה) בשני יציעים ראשיים. באצטדיון כ17- תאי צפייה מהודרים ו-17 מזנונים מרווחים המשרתים את קהל הצופים בנוחות מירבית. נוסף על כך, מתוכנן האצטדיון להיות למרכז פנאי, תרבות ואירועים, הקולט אלפי צופים ומציע חוויה תרבותית וחברתית.
אדריכל פרויקט האצטדיון: גולדשמידט ארדיטי בן נעים אדריכלים
בעלי המשרד: נתן גולדשמידט, מיקו ארדיטי ויוסי בן נעים. 

האצטדיון הוא בעל מבנה אובלי, סגור מכל צדדיו וממוקם כך שציר האורך שלו הוא מצפון לדרום. הוא, תוכנן כך שכל אחד מן הצופים יקבל קווי ראייה אופטימליים מכל נקודה ביציעים, ומערכת המעברים והכניסות לקהל תוכננו באופן המאפשר חווית צפייה איכותית, נוחה ומהנה.
היציעים תוכננו באופן מקביל לזירת המשחקים והחלק האחורי של מבנה היציעים תוכנן, באופן מעוגל - תפישה זו יוצרת מבנה חזית מקומר, המתייחס לתכנית מעוגלת של המבנה, תוך יצירת שלמות של חזית ותוכנית. הקירות החיצוניים של הבניין מעוגלים,  וסובב אותו כביש טבעת חיצוני המקיף את האצטדיון. במבט חיצוני מתקבלת חזית מעוגלת שאינה מרמזת על המבנה הסימטרי הפנימי.
 
היציעים חולקו לשני מבנים, מבנה יציע תחתון ומבנה יציע עליון. מבנה זה יוצר משחק תלת ממדי של היציעים, כך שמשחקי אור וצל הנופלים על היציע חושפים את המרווח הקיים בין שני חלקי היציעים (שם מותקנים היציע המיוחד של מנויי זהב ותאים פרטיים).
החזיתות מאופיינות במשטחים נקיים במפלסים שונים, היוצרים קו אור משתנה בחזית אחת (כתוצאה מעיגול החזית). החזיתות הינן בחיפוי מחומרים מודרניים כמו אבן גרניט, פח, אלומיניום וקירות מסך.
קווי החיפוי לרוב אופקיים, אך תוכננו "שבירות" של הקו באמצעות אלמנטים ניצבים ואלכסוניים, קווים אלה הובלטו או הוכנסו פנימה ממישור החזית. את החזית "מחבקים" שני גושים גדולים ואלכסוניים, המחופים באבן גרניט.