זהו, בקרוב כבר לא נגיד לכם מה לעשות, איך לסדר, לא נכעס עליכם שאתם לא זוכרים כלום, שאתם לא רושמים כלום, שאתם מאבדים את מה שאתם רושמים. בקיצור לא נכעס עליכם שאתם פשוט עושים מה שאתם רוצים וזהו. הייתם מחזור מאוד מאתגר, היה קשה מאוד להזיז אתכם מאזור הנוחות, וקשה מאוד לאתגר אתכם כי מהר מאוד החלטתם להמציא לעצמכם בריף אחר עם אתגר יותר נוח ובזה סיימתם כמעט כל עניין. אתם אוהבים השפלות, אני קצת פחות אבל הרמות להנחתה כמו שקיבלתי מכם לא היה לי באף מקום. 

התחלתם בקורונה ועברתם לפרונטאלי, המעבר לקמפוס היה כרוך באתגרים רבים ואתם חיפשתם מזור ותמיכה אחד אצל השני והפכתם לחבורה מגובשת וחברית. היום אתם חברים טובים הלוואי שתמשיכו לשחק קלפים, שתמצאו איפה אתם מטיילים במשחק המפות, שתעשו מימזים מצחיקים והכי חשוב, שיותר דנה לא תתעצבן כל בוקר מערימות כוסות קפה בכיור..

עכשיו אפשר לגלות לכם שחודש לפני ההגנות היה ברור לנו שאין סיכוי שאתם עומדים בזמן. ניסינו להבהיל אתכם לצעוק עליכם אבל כל דבר שניסינו לא החזיק יותר מיום אחד, ומיד מצאתם את עצמכם אחד על הכתף של השני והלכתם לשחק קלפים במסדרון. ואז נזכרנו בבחינת המה"ט שהייתה באמצע השנה. נזכרנו איך בבחינה הייתם מדהימים כמו שלא הייתם כל הסמסטר. כמעט כולכם קיבלתם ציונים יותר גבוהים מציוני המגן שלכם, ואנחנו נתנו לכם ציוני מגן יותר ממה שהגיע לכם. ואז החלטנו להקדים לכם את הגשת משלוח הספרים למה"ט בשבוע וחצי. כל שכן אם אתם מפחדים ממה"ט אז אולי תחזרו להיות מדהימים כמו בבחינת אמצע השנה. וכן השקר עבד כמו שעון, הפחד שלכם כנראה היה "טבעי" אחרי קצת בכי טבעי ואחרי שהבנתם שהתנחמות  טבעית בחברות לא תעזור לכם ישבתם לעבוד ועשיתם קפיצה גדולה מאוד. למעשה אתם המחזור שסיים את ספרי הפרוייקט שלו הכי מוקדם בהיסטוריה של המחלקה. 
את הלילות הלבנים והריצה המטורפת אל תוך ההגנות אתם תזכרו היטב ואפילו תתגעגעו. אני בטוח שכבר עכשיו אתם מבינים שזו החוויה של הלימודים המשמעותית ביותר שעברתם. שמרו על קשר ותמשיכו להרגיש אצלנו בבית גם כשתהיו עמוק בשוק העבודה.

אוהבים אתכם. עופר זנזורי ודנה תרם.
ראש המחלקה ורכזת ההפקות - הרמלין ארטס נתניה