דבר הדנה והעופר
עיצוב זה מקצוע שלא נגמר לעולם. חזון, רעיון והחלטה הם לב המקצוע. הביצוע הם תמיד המגבלה. תמיד יש כלים שאילו שלטתם בהם יותר, אז הייתם מצליחים להביא את הרעיון שלכם לתוצאה הרצויה. כשאתם מקבלים החלטה היא תמיד אילוץ. היא תמיד אילוץ של החלק הביצועי. היא תמיד אילוץ של קהל המטרה, של המסר, של מרחב הפעולה. זאת האחריות שלכם לקבל את ההחלטות הכי טובות במסגרת לוח זמנים צפוף ובמסגרת האפשר.
אז מה עשיתם פה שנתיים? התאמנתם על עמידה בדד ליין, התאמנתם על הבנת קהל יעד וניטרול עצמכם מהמשוואה. וכדי שזה יקרה נתנו לכם לעשות פה בלאגן, בעמדות, בחדרים, במיטבחון, במסדרון, אוכל בכל מקום וזה רק שתמשיכו לזרום, שהרעיונות שלכם לא יחסמו, שהאנרגיה שלכם לא תיגמר. ככה לומדים עיצוב, אין פטנט אחר!
העתיד שלכם מרתק, הבינה המלאכותית תמשיך לבוא ולהשתלב אל תוך הכלים שלכם, היא תבוא ותהפוך את היכולות הטכניות והביצועיות שלכם למיותרות ובו בזמן תעניק לכם מגוון עצום של כלים חדשים. אבל היא לא תוכל להחליף את האחריות המוטלת עליכם כשאתם מחליטים על העיצוב. בינתיים אתם עדיין צריכים לדעת איך עושים פוטושופ, אינטרנט, איך מחזיקים מכחול. אבל הדברים האלו שעשיתם פה בשנה ב הם היסודות שיחזיקו אתכם בשוק העבודה לנצח או לפחות עד שהגולם יקום על יוצרו.
ובנימה אופטימית זאת ובתקווה שהגולם לא יקום על יוצרו אני מאחל לכם שהגולם יסדר אחריכם את כל הבלאגן שאתם משאירים אחריכם בכל מקום שאתם עוברים בו. אבל עד שזה יגיע אתם עדיין צריכים לשטוף כלים או לפחות להעביר למדיח.