וככה פתאום נשברה המסורת, סמסטר שלם עשיתם מהבית, חלק גדול מהחוויה המחלקתית נעלמה אל תוך הזום. הייתם חסרים לנו מאוד במהלך כל הסמסטר, כל כך חסרים עד שכשחזרנו אחרי הקורונה עפנו אל תוך מערבולת של עשיה סדנאית יוצרת. ואז התחיל הגל השני ואנחנו התכנסנו אל תוך קפסולה מחלקתית, השתלטנו על כל החדרים בבניין ולא נתנו לאף אחד להכנס. כל יום הגעתם עייפים מחוסר שינה והלכתם הביתה עייפים עוד יותר, אבל לא יעבור עוד הרבה זמן ותתחילו להתגעגעג לעשייה המשותפת ולארוחות המשותפות בתוך הקפסולה. ותתפלאו לשמוע אבל גם אנחנו נתגעגע אליכם מחזור תשע. מגיעה לכם תערוכת בוגרים עם הורים וחברים וחיוכים ותעודות אבל לפעמים יש לעולם איזה קטע כזה שהוא רוצה להראות לנו אנחנו לא באמת שלוטים בשום דבר, שאנחנו לא באמת מוגנים ושהחוויות של החיים שלנו יכולים להיות אחרים לגמרי ממה שציפינו. אז הנה עברנו סמסטר שלם, עבדנו וגרנו אחד בתוך השני בתוך המחלקה ואף אחד לא חלה בקורונה. אולי בכלל אין קורונה וזה הכל בלוף אבל עכשיו אנחנו חוזרים אל הסגר. שמרו על קשר, נתראה בזום, וכשכל הבלאגן הזה יעלם ויהיה סוף סוף חיסון נעשה לכם חוויה מתקנת.

​

עופר זנזורי ודנה תרם,
ראש המחלקה ורכזת ההפקות- הרמלין ארטס נתניה.